למה לתרגל יוגה?
כדי לשמור על גוף בריא גמיש וחזק.
כדי לתמוך במערכות הפנימיות בגוף שלנו.
כדי לטפח מודעות, ריכוז, קשב והכרה בהירה.
כדי ללמוד לראות את המציאות כפי שהיא ולא דרך הרשמים שיש לנו עליה.
כדי להיות טובים יותר לעצמנו לסביבה שלנו.
כדי לחזק ולהגמיש את הגוף והמח.
"יוגה היא השקטת תנודות התודעה" (פטנג'לי. סוטרה 1.2) תרגול יוגה כולל תנוחות (אסאנות), תרגילי נשימה (פרניאמה) והרפיה (שווסאנה) במטרת להגיע לשקט פנימי' להכרה בהירה. הורגלנו לחשוב שהיוגה היא תרגול פיזי על מזרון אך זהו רק ההיבט הפיזי של היוגה שהינה פילוסופיה שלמה שמזמינה לאורך חיים יותר שלם.
האסאנות – תנוחות היוגה – הן השער האנרגטי אל התודעה הגבוהה שלנו. ביומיום, המציאות נצבעת דרך תבניות של "טוב" ו"רע" וחוסר שקט מנטלי, אך התרגול מאפשר לנו להסיר את המסכים הללו ולגלות את טבענו האמיתי.
ניתן לראות באסאנות שלב מתווך: הן הגשר בין המיינד הסוער לבין השקט והריכוז שבתרגול המדיטציה. דרך שהייה בתנוחות, תשומת לב למעברים וסנכרון של תנועה ונשימה (פראניאמה), התרגול הופך למדיטציה בתנועה. הוא מעורר את הפראנה – אנרגיית החיים – בכל הרבדים שלנו: הפיזי, האנרגטי, הרגשי והמנטלי.
בתוך התרגול אנחנו פוגשים את עצמנו בתוך האתגר ובתוך הנינוחות, מחזקים את הגוף ומרפים אל תוך המתיחה. הסנכרון הזה הוא שיוצר את אותה תחושת רוגע עמוקה וחיוך פנימי שמלווים אותנו הרבה אחרי שירדנו מהמזרן.
מתוך מפגש העמקה בנושא – משברים בראי היוגה:
החיים מלאים במשברים גדולים ומשברים קטנים, משברים אישיים ומשברים קולקטיביים.
כשדיברנו בקבוצה על מהו משבר עלו תשובות כמו- רגע בו הכל משתנה, רגע בו עולים ספקות בדרך ורצון לעשות חישוב מסלול מחדש, תחושה של חוסר אונים, חוסר שליטה, פחד, בלבול, ועוד.
הפרדנו בין כאב לסבל – הכאב בחיים הוא בלתי נמנע מעצם היותנו אנושיים עם מע" עצבים רגישה ומרגישה. אך הסבל הוא בראש, בתפיסה, בהכרה ולכן ניתן לחיות חיים ללא סבל, זה דורש אימון כמובן, וזה המקום להזכיר את 4 האמיתות הנאצלות של הבודהה:
ובסוטרות של פטנג'לי, פרק 2 , סוטרה 3 נכתב על הקלשות – גורמי הסבל- כשלא עושים עבודת מודעות לשחרור מסבל, נותנים לשליטתן של 5 הקלשות:
חוויית חיינו הינה לרוב דרך רשמים ורעיונות שיש לנו על המציאות ולא דרך ראיית המציאות כפי שהיא באמת. אנחנו נוטים לזהות את עצמנו עם רעיונות, זהויות ותפקידים שאנחנו מגדירים את עצמנו וזה לא באמת מי שאנחנו, יש עוד מתחת לכל אלו. מהבלבול הזה עולה השתוקקות, דחייה ופחד שהם דפוסים שפועלים ברקע כל הזמן ומניעים אותנו לפעולה בעולם שלרוב ממניעים אנוכיים של נעים\ לא נעים, בא לי \ לא בא לי, ומשמרות את המעגל של הסבל.
היוגה מציעה דרך לשחרור מסבל ופה אני רואה לנכון להדגיש את:
4 הסוטרות הראשונות של היוגה סוטרה:
"ועכשיו הוראת היוגה
יוגה היא הגבלה של תנודות התודעה
אז שרוי הרואה בצורתו שלו
במקרים אחרים (שרוי הרואה ב) צורת התנודות"
ולציין את סוטרה 1.14 – "אימון זה מכה שורש כאשר הוא מבצוע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן"
בתרגול היוגה אנחנו מפתחות כלים על המזרון שישרתו אותנו אח"כ ביום יום. בתרגול מתפתחת בהדרגה הכרה בהירה שמאפשרת לנו לראות את המציאות כפי שהיא ולא דרך הרשמים והרעיונות שיש לנו עליה. בתרגול מתחילות להבין את טבע הדברים, את הזמניות, המשתנה והחולף אל מול הנצחי הבלתי משתנה וכך מתפתחת הבנה ותפיסה נכונה יותר של המציאות והאפשרות להגשמה עצמית. הפעולות שלנו משתנות והופכות להיות פחות אנוכיות, הנעים\ לא נעים ובא לי\ לא בא לי כבר פחות מנהלים אותנו ואפשר לבצע פעולות מועילות שמשרתות את הסיטואציה כפי שהיא בלי שהרגשות והמחשבות ינהלו את הפעולות. כמו כן, בתרגול אנחנו מפתחות מיומנויות של נחישות, סבלנות, הבחנה, התמדה, אורך רוח.
בזמן משבר אנחנו יכולות להשתמש בכלים שרכשנו ומתחילות לראות את אפשרויות הבחירה להתמודדות עם הסיטואציה המורכבת, אפשרויות שלא היו גלויות לנו קודם לכן, לרוב כשההכרה לא בהירה, האפשרויות סמויות מן העין או שהן לא אפשרויות מבחינתנו כשנדרש לשלם מחיר מסוים שקשה לנו לשלם אותו, הרי לכל פעולה יש השלכות, אבל כן יש בחירה. ממשבר למשבר נוכל לזהות שאנחנו פחות מתפרקים, שמתגלה בנו חוסן, שיש לנו את האפשרות להכיל את זה שכרגע קשה ובלתי נסבל אבל אנחנו יכולות להיות כאן. מתפתחת הראייה שהכל חולף וזמני, שאין "אמור" בחוקי המציאות, כל ה- זה לא אמור להיות ככה או כן אמור להיות ככה, לא קיים. מי אמר מה אמור להיות ומה לא? מישהו הבטיח לנו משהו לגבי הקיום? מלחמות תמיד היו, אנשים תמיד נפטרו "בטרם עת", יש מחלות בעולם כן גם לילדים, יש קשיים, יש אסונות טבע, יש אסונות אנושיים, יש הכל מהכל. ועדיף שנסתכל לאמת בעיניים ונבין שזה מה שזה, במקום לחיות באשליה שדברים אמורים להיות כך או כך, שננסה להשיג שליטה בכל מני דרכים כדי לספק שקט למקום בתוכנו שלא יכול לסבול את העובדה שאין לנו באמת שליטה בחיים. לכן ההזמנה לפתח שליטה במה שכן יש לנו שזה תשומת הלב שלנו, הריכוז, היכולת להיות במיינדפולנס, כתוצאה מזה לראות את המציאות כפי שהיא תוביל אותנו לפעולות נכונות יותר ולהבנה ותפיסה נכונה יותר של המציאות. ועדיף כבר, עם כל הקושי, לתרגל את זה ולראות בבהירות את מה שזה, מאשר להשקיע מאמצים בציפיות ואכזבות וניסיונות לשלוט במה שלא ניתן לשליטה. הגולש על הגלים, מתמסר אליהם, גם כשיש סערה, הוא לא מתנגד ולא שואל למה זה מגיע לי, כדי לשרוד הוא צריך להתמסר לים, ואז נוצר מיזוג, ואז הגולש והים אחד הם והוא יכול לגלוש על גלי החיים גם כששקט וגם כשסוער.
התרגול דורש התמדה ועקביות כדי פתח את הראייה הבהירה, וככל שנתמיד בדרך הסבל בחיים יהיה קטן יותר. הכאב ישנו, אך הסבל- הפרשנות שלנו לכאב, היחס שלנו לכאב, משתנה. וכל משבר מראה לנו איפה אנחנו בתרגול, וכמה כלים פיתחנו, ואיך ממשבר למשבר אני רואה את הדרך שעשיתי, ואת הכלים העומדים לרשותי. אולי לא נגיע לשחרור מוחלט מסבל בגלגול הזה אבל ההליכה בדרך מפחיתה את הסבל, אז זה כבר כדאי.
נתראה על המזרון
השיעורים והסדנאות מזמינים אותנו רגע להתחבר לעצמנו, לחזור לבית הפנימי ולשכון בתוכו, להיות במדיטציה בתנועה דרך היוגה.
